שמואל א כה:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עירובין

כַּמָּה הִיא מַחֲנֶה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. מֵאָה. וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. רִבִּי אָבוּנָה בָעֵי. אִילּוּ אָמַר מַחֲנֶה וָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאָה. יְאוּת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲשָׂרָה. וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד וַיְדַבְּרוּ אֶל נָבָל וגו׳. מָהוּ וַיָּנִיחוּ. רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֶה אָמַר. נַעֲשׂוּ מַחֲנֶה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר. עֲשָׂרָה. עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים. וְכַמָּה מַחֲנֵה אֱלֹהִים. עֲשָׂרָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. הַיּוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת מוּתָּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים לַחִים וַאֲסוּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵישִׁין. הַיּוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת חוֹבָה מוּתָּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵישִׁין וְלַחִין. רִבִּי דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דְּרַב קְטִנָא בְשֵׁם רַב חוּנָה. אִם הָיוּ עֲשׂוּיִין חֲבִילָה. אָסוּר. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁאֵינָן סְמוּכִין לַחוֹרֶשׁ. וַאֲפִילוּ סְמוּכִין לַחוֹרֶשׁ. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁאֵינָן סְמוּכִין לַמַעֲיָין. וַאֲפִילוּ סְמוּכִין לַמַעֲיָין. נִכְנְסוּ עִמָּהֶן לָעִיר כְּבָר נִפְטְרוּ. יָצְאוּ עִמָּהֶן מֵעִיר כְּבָר נִתְחַיְיבוּ בִדְמַאי. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. דְּמַיי תִקֵּן לֹא תִקֵּן.