וַיִּלְכֹּ֨ד דָּוִ֜ד מִמֶּ֗נּוּ אֶ֤לֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת־כָּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים אֶלָּא כְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. עַל שֵׁם וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וגו׳. וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לֹּו מְאֹד אֶלָּא כְדֵי לִיתֵּן אָפְּסָנְיָיא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וּבִלְבַד אָפְּסָנְיָיא שֶׁל שָׁנָה זוֹ בִּלְבַד.