שמואל ב ח:טו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, סנהדרין ואבות דרבי נתן

הלכה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ כול׳. לֹא דָן. וְהָכְתִיב וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ. וְתֵימַר הָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. הָיָה דָן הַדִּין. זִיכָּה הַזַּכַּיי וְחִיֵיב הַחַיָיב. הָיָה הַחַיָיב עָנִי נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׂלּוֹ. נִמְצָא עוֹשֶׂה דִין לָזֵה וּצְדָקָה לָזֵה. רִבִּי אוֹמֵר. הָיָה דָּן וְזִיכָּה הַזַכַּיי וְחִיֵיב הַחַיָיב. מַעֲלֶה עָלָיו הַמָּקוֹם כִּילּוּ עָשָׂה צְדָקָה עִם הַחַיָיב שֶׁהוֹצִיא גְזֵילָה מִיָּדוֹ.

וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב ח, טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה וצדקה אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע

משפט לזה וצדקה לזה משפט לזה שהחזיר לו ממון וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו (וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו משפט לזה שהחזיר לו את ממונו וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו)