וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם מִי־יְשִׂמֵ֥נִי שֹׁפֵ֖ט בָּאָ֑רֶץ וְעָלַ֗י יָב֥וֹא כָּל־אִ֛ישׁ אֲשֶֽׁר־יִהְיֶה־לּוֹ־רִ֥יב וּמִשְׁפָּ֖ט וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃
תלמוד ירושלמי סוטה
וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵיבוֹת. לֵב אָבִיו. וְלֵב בֵּית דִּין. וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. לֵב אָבִיו. דִּכְתִיב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. כָּל עַצְמוֹ שֶׁלְּדָוִד לֹא מָלַךְ אֶלָּא אַרְבָּעִים. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. כִּי נֶדֶר נָדַר עַבְדֶךָ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה אַתְּ בָּעֵי כְדוֹן. אָמַר לֵיהּ. כְּתוֹב חַד פִּיתַּק דִּתְּרֵין גּוּבְרִין דִּנְסְבִינוֹן עִימִּי. אָמַר לֵיהּ. אֱמוֹר לִי לְמָאן דְּאַתְּ בָּעֵי וַאֲנָא כְתוֹב. אָמַר לֵיהּ. כְּתוֹב לָהּ סְתָם וַאֲנָא לְמָאן דִּבְעִי אֲנָא נְסַב. כָּתַב לֵיהּ סְתָם. אֲזַל וּצְמַת לֵיהּ תְּרֵין תְּרֵין גּוּבְרִין. עַד דִּצְמַת לֵיהּ מָאתָן גּוּבְרִין. הָדָא הוּא דִכְתִיב. וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַםִ קְרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתוּמָּם. קְרוּאִים מִדָּוִד. וְהוֹלְכִים לְתוּמָּם. מֵאַבְשָׁלוֹם. וְלֹא יָדְעוּ כָל דָּבָר. מֵעַצַּת אֲחִיתוֹפֶל. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְכוֹלְהוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִיּוֹת הָיוּ. וְכֵיוָן דְּחָמוֹן מִילַּיָיא אַתְיָין לִידֵי חִילּוּפִין. אָמְרִין. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. נִפְּלָה נָא בְיַד דָּוִד וְאַל יִפּוֹל דָּוִד בְּיָדֵינוּ. שֶׁאִם אָנוּ נוֹפְלִין בְיַד דָּוִד הֲרֵי הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יִפּוֹל דָּוִד בְּיָדֵינוּ אֵין אָנוּ מְרַחֲמִין עָלָיו. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר. פְּדֵה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. וְלֵב בֵּית דִּין. וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂימֵינִי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ וגו׳. וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה. וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
אבות דרבי נתן נוסח ב
ג' חשבו מחשבה [רעה] וגלה הקב"ה מחשבתם לכל באי עולם. קין ועשו ואבשלום. קין חשב בלבו ואמר אני הורג את אחי ואירש את העולם שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד' ח') וגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה [וגו'] כי תעבוד את האדמה (שם שם י"א י"ב). עשו חשב בלבו ואמר אני אהרוג את אחי וגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול [וגו'] הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך (שם כ"ז מ"ב). אבשלום חשב בלבו ואמר אני אהרוג את אבי ואירש את המלכות שנאמר (ויגנוב) [ויגנב] אבשלום את לב אנשי ישראל (שמואל ב' ט"ו ו') ומנין שגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ויאמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ (שם שם ד'):