שמואל ב כא:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי קידושין, תלמוד ירושלמי יבמות ויבמות

תַּנֵּי. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבֵּחַ יי. אֶלָּא תְּלָיָין יְהוֹשֻׁעַ בַּדּוֹפָן. אָמַר. אֲנִי לֹא מְקָרְבָן וְלֹא מְרָחֲקָן. אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַבְּחִירָה וְאֶת שֶׁדַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב לְרַחֵק יְרַחֵק. בָּא דָּוִד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְלָמָּה רִיחֲקָן. עַל שֵׁם וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. אָמַר דָּוִד. בָּעֲוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּפוֹסְקִין צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו׳. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָה אַף יי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וגו׳. בָּעֲוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בְּזִימּוֹתַיִיךְ וּבְרָעָתֵךְ. מַהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר. וַיִּמָנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לֹא הָיָה וגו׳. בָּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. בָּעֲוֹן פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִין אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בָּדַק דָּוִד בְּכָל דּוֹרוֹ וְלֹא מָצָא אֶחָד מֵהֶן. הִתְחִיל שׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יי בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב בַּקְּשׁוּ אֶת יי כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. מָהוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּפָעֳלוֹ כְּאַחַת. וַיֹּאמֶר יי עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים. עַל שָׁאוּל שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד. וְעַל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים. שָׁלַח דָּוִד וְקָרָא לָהֶם. מַה לָכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל. אָמְרִין לֵיהּ. עַל אֲשֶׁר הֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים. שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם וַחַזָּן וְסוֹפֵר וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוּן בְּעוּ כְדוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ. יוּתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיי בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יי. אָמַר לוֹן. וּמָה הֲנָיָיה לְכוֹן וְאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סְבוּ לְכוֹן כְּסַף וּדְהַב. וַהֲווֹן אָמְרִין. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אָמַר. דִּילְמָא דְּאִינּוּן בְּהַתִּין פְּלָגוֹן מִן פְּלַג. נְסַב כָּל חַד מִינְּהוֹן וַהֲוָה מְפַיֵיס לֵיהּ קוֹמֵי גַרְמֵיהּ וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָיָיה אִית לָךְ דְּאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סַב לָךְ דְּהַב וּכְסַף. וְהוּא אָמַר. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אֵין לִי כְּתִיב. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אָמַר דָּוִד. שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ לְיִשְׂרָאֵל. רַחֲמָנִין וּבוֹיְישָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. רַחֲמָנִין מְנַיִין. וְנתַן לְךָ רַחֲמִים. בּוֹיְישָׁנִין מְנַיִיִן. וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם. זֶה סֵימָן לְבוֹיְישָׁן שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ בוֹשֶׁת פָּנִים דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבֹתָיו עַל הַר סִינַי. וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים מְנַיִין. וְשָׁמַר יי אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד. וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן אֶחָד מֵהֶן. מִיַּד עָמַד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. אַף עֶזְרָא רִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַנְּתִינִים יוֹשְׁבִים בָּעוֹפֶל. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן. דִּכְתִיב והעובר את העיר יאבדוהו.

משנה: אִיסּוּר מִצְוָה שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אִסּוּר קְדוּשָּׁה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר.

אמר רב חנא בר אדא נתינים דוד גזר עליהם שנאמר (שמואל ב כא, ב) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם והגבעונים לא מבני ישראל המה וגו'