שמואל ב כא:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי קידושין, תלמוד ירושלמי סנהדרין, סנהדרין ויבמות

כְּתִיב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן. וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַדְמוֹנִי וְאֶת מְפִיבוֹשֶׁת וגו׳. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּנֵי מֵירַב הָיוּ וְגִידְּלָתָן מִיכַל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעוֹנִים וַיּוֹקִיעוּם בָּהָר לִפְנֵי יי וְיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. חָסֵר יוֹ״ד. זֶה מְפִיבוֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְנָתַן דָּוִד עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם. אָמַר דָּוִד. הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְכָל מִי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי. וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהָלַךְ הַמִּזְבֵּחַ וְקָלְטוֹ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב אֶקְרָא אֶל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי. שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. וְהֵמָּה הוּמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשׁוֹנִים כְּתִיב קְצִיר שְׂעוֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ עַל הַצּוּר. מָהוּ עַל הַצּוּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. גָּדוֹל הוּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִילּוּל הַשֵׁם. בְּחִילּוּל הַשֵּׁם כָתוּב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. וּבְקִידּוּשׁ הַשֵּׁם כָּתוּב מִתְּחִילַּת הַקָּצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עָד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן. וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹמְרִים. מַה חָטְאוּ אֵילּוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית עֲלֵיהֶן מַידַּת הַדִּין. וְהָיוּ אוֹמְרִים. עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בַּגֵּרִים גְּרוּרִים. אָמְרוּ. מָה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּיְירוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ הֵיאַךְ תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן. הַמִּתְגַּיֵיר לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֵין אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵיכֶם וְאֵין אוּמָּה כְּאוּמַּתְכֶם. וְאֵין לָנוּ לְהִידָּבֵק אֶלָּא בָּכֶם. הַרְבֶּה גֵרִים נִתְגַּיְירוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְסַפֵּר שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הָאֲנַשִׁים הַגֵּירִים וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן. וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָולֶד. וְתֵימַר אָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּנֵי מֵירַב הָיוּ וְגִידַּלְתָּם מִיכַל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּיַד הַגִּבְעוֹנִים וַיּוֹקִיעוּם בָּהָר לִפְנֵי יְי וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. שְׁבַעְתָּים כְּתִיב חָסֵר חָד. זֶה מְפִיבוֹשֶׁת שֶׁנִּתְפַּלֵּל עָלָיו דָּוִד וּקְלָטוֹ הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לָהֶן. הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. כָּל שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי מְפִיבוֹשֶׁת שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה. וְהֶעֱבִירוֹ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְקָלְטוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי. שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. וְהֵמָּה הוּמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בִּתְחִילַּת קְצִיר שְׂעֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַבֶּגֶד וַתַּטֵּהוּ לָהּ עַל הַצּוּר. מָהוּ עַל הַצּוּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. רִבִּי בָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. גָּדוֹל הוּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִילּוּל הַשֵׁם. בְּקִידּוּשׁ הַשֵּׁם כָּתוּב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ. וּבְחִילּוּל הַשֵׁם כָּתוּב וַיִּהְיוּ תְלוּיִים עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִי״ו בְּנִיסָן עַד י״ז בְּמַרחֶשְׁוָן. וְהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים. מַה חָטְאוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה עֲלֵיהֶן מִידַּת הַדִּין. וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶן. עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בְּגֵירִים אֲרוּרִים. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אֵילּוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּיְירוּ לְשׁוּם שָׁמַיִם תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּמָן. הַמִּתְגַּיְירִין לְשׁוּם שָׁמַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. הַרְבֵּה גֵרִים נִתְגַּיְירוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְסַפֵּר שְׁלֹמֹה אֶת הָאֲנָשִׁים הַגֵּרִים וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וגו׳.

כתיב (שמואל ב כא, ח) ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את אדמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל המחולתי וגו' וכי לעדריאל נתנה והלא לפלטי בן ליש נתנה דכתיב (שמואל א כה, מד) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש וגו'