וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
תלמוד ירושלמי ברכות
הלכה: רִבִּי [פִּינְחָס] בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּקוֹרֵא תִּיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן בְּנוֹתֵן קִצְבָא לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִית תְּנַיֵּי תַּנִּי עַל. וְאִית תְּנַיֵּי תַּנִּי עַד. מַאן דָּמַר עַל מְסַיֵיעַ לְרִבִּי פִּינְחָס. וּמַן דָּמַר עַד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן לָא עָבְדִּין טָבוּת שֶׁעוֹשִׂין לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַה דַּאֲנָא רַחֲמָן בִּשְׁמַיָּא כַּךְ תֶּהֱווּן רַחֲמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רְחֵילָה יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תִּיכְסוּן תְרַוֵּיהוֹן בְּיוֹמָא חַד לָא עָבְדִּין טָבָאוּת שֶׁהֵן עוֹשִׂין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
אבות דרבי נתן נוסח ב
ישראל נקראו צבאות ומלאכי השרת נקראו צבאות. ישראל מנין שנאמר כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם (שם י"ב י"ז) ומלאכי השרת מנין שנאמר מלכי צבאות ידודון (תהלים ס"ח י"ג) אי אתה יודע איזה גדול זה מזה. כשהוא אומר והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל (שמות ז' ד') [ישראל] אתם גדולים לפני יותר ממלאכי השרת:
שבועות
רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר (שמות ז, ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי