שמות יד:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוכה, ראש השנה, תלמוד ירושלמי סנהדרין וחולין

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. [אֲנִי וָהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא].

וא"ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר"ל כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא

רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲרֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַמְזֵירִים. מָאן דְּאָמַר. עֲרֵילִים. לַמִּילָה וּלְמִצְוֹת. וּמָאן דְּאָמַר. מַמְזֵירִים. מֵאֲבוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כִּיתּוֹת שֶׁלְּמִינִים. מַה טַעֲמָא. בֶּן אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי. אֶל גּוֹי הַמּוֹרֵד אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם פָּשְׁעוּ בִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. רִבִּי בֶרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל. אַחַת לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן וְאֶחָד לְדַפְנֵי שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא וְאַחַת שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִיסָּה אוֹתָם. כְּשֵׁם שֶׁגָּלוּ לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת כָּךְ גָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לְֹשָלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלָכְתְּ וְנָתַתִּי כוֹסָהּ בְּיָדֵךְ. וּכְשֶׁהֵן חוּזְרִין הֵן חוּזְרִין מִשָּׁלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן. לַאֲשֶׁר בַּחוֹשֶׁךְ הִגָּלוּ אֵילּוּ שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶן הֶעָנָן וְכִיסָּה אוֹתָם. עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לְדַפְנָא שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא.