שמות יט:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, קידושין, נדרים ושבת

חַמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ. אֵיד עָב עָנָן נָשִׂיא חֲזִיז. אֵיד מְנַיִין. וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. עָב [שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ]. הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן. עָנָן. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. נָשִׂיא. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים. מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. חֲזִיז. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת. יי עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

בעי רב יוסף והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי פסוקי מיהא ליתו לימנוי' בפסוקי נמי לא בקיאינן דכי אתא רב אחא בר אדא אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי (שמות יט, ט) ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן

אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן (שמות יט, ט)