וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃
אבות דרבי נתן נוסח ב
ומנין שעשה משה סייג לדבריו (שעשה) שאמר לו המקום לך אל העם וקדשתם היום ומחר (שמות י"ט י') הרי ב' ימים היה משה רבינו נושא ונותן בינו לבין עצמו ואומר שמא תלך אשה ותפלוט ש"ז ותבא ותעמד לפני הר סיני ונמצאו (עם) ישראל מקבלין את התורה בטומאה מה עשה הוסיף יום אחד שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שם ט"ו). ומנין שהודה לו המקום שנאמר והיו נכונים ליום השלישי (שם י"א):
תלמוד ירושלמי ברכות
אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֻס רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר כַּתְּחִילָּה וְהָיוּ נְכוֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.
שבת
ופירש מן האשה מאי דריש נשא קל וחומר בעצמו אמר ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת וקבע להן זמן אמרה תורה (שמות יט, יא) והיו נכונים וגו' אל תגשו אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו דכתיב (דברים ה, כו) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי ואית דאמרי (במדבר יב, ח) פה אל פה אדבר בו