עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
תלמוד ירושלמי בבא קמא
כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַיֵים וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֵשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.
תלמוד ירושלמי בבא קמא
רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אִם לֹא נֶאֱמַר שׁוֹר הָיִיתִי לָמֵד שׁוֹר מִן הַבּוֹר. מָה אִם הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק חַיָיב לְשַׁלֵּם. שׁוֹר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אוֹ מָה הַבּוֹר מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם אַף הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. אוֹ מָה הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק אַף בּוֹר מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר שׁוֹר הָיִיתִי לָמֵד שׁוֹר מִן הַבּוֹר. אוֹ אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר בּוֹר הָיִיתִי לָמֵד בּוֹר מִן הַשּׁוֹר. וְלָמָּה תְנִינָתָהּ הָכָא. דְּאִית לֵיהּ מִילִּין סַגִּין. כֵּן. לֹא הֲרֵי מוֹשָׁב כַּהֲרֵי מִשְׁכָּב וְלֹא הֲרֵי מִשְׁכָּב כַּהֲרֵי מוֹשָׁב. נִיחָא לֹא הֲרֵי מוֹשָׁב כַּהֲרֵי מִשְׁכָּב. אִם מוֹשָׁב בְּטֶפַח יִטְמָא יִטְמָא מִשְׁכָּב בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים. מִפְּנֵי שֶׁטִּימֵּא מִשְׁכָּב בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים יִטְמָא מוֹשָׁב בְּטֶפַח. אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר מִשְׁכָּב הָיִיתִי לָמֵד מִשְׁכָּב מִן הַמּוֹשָׁב. אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר מוֹשָׁב הָיִיתִי לָמֵד מוֹשָׁב מִן הַמִּשְׁכָּב. וְלָמָּה תְנִינָתָהּ הָכָא. דְּאִית לִתְנוּיֵיה סַגִּין מִילִּין. כֵּן. לֹא פָרָשַׁת נֵירוֹת כַּהֲרֵי פָרָשַׁת שִׁילּוּחַ טְמֵאִין וְלֹא פָרָשַׁת שִׁילּוּחַ טְמֵאִין כַּהֲרֵי פָרָשַׁת נֵירוֹת. אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ טְמֵאִין הָיִיתִי לָמֵד פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ טְמֵאִין מִפָּרָשַׁת נֵירוֹת. וְלָמָּה תְנִינָתָהּ הָכָא. דְּאִית לִתְנוּיֵיה סַגִּין מִילִּין. כֵּן. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵן בְּצַו מִיַּד וּלְדוֹרוֹת. אַף כָּל שֶׁהוּא בְּצַו מִיַּד וּלְדוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי לָא. צָרִיךְ הוּא שֶׁיֵּאָמֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַשּׁוֹר מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִין מִיטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה. דִּכְתִיב וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ וּכְתִיב בַּבּוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִיטַּלְטְלִין. יָצָא אָדָם שֶׁאֵין לוֹ הֲנָיָיה בְמוֹתוֹ. וְהָאֵשׁ מְלַמֶּדֶת עַל כּוּלְּהֹן שֶׁהוּא חַיָיב עַל הָאוֹנְסִין.
תלמוד ירושלמי דמאי
תַּמָּן תַּנֵּינָן הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשוּת הָרַבִּים וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. תַּנִּי וַאֲסוּרִין מִשׁוּם גֶּזֶל. כַּהֲנָא אָמַר וְהוּא שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בָּהּ. אֲבָל אִם הָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בָּהּ לֹא בְּדָא. וּלְעִנְיָין נְזִיקִין לֹא בְדָא שַׁנְיָיה בֵּין הָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בּוֹ בֵּין שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בּוֹ וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי אָבִין תַּמָּן כְּתִיב בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם בַּעַל הַנֶּזֶק יְשַׁלֵּם. בְּרַם הָכָא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר מִשֶׁלָּךְ אַתְּ מְעַשֵּׂר וְאֵין אַתְּ מְעַשֵּׂר מִשֶּׁל אֲחֵרִים.