א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ (ס)
תלמוד ירושלמי בבא קמא
הלכה: אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין כול׳. הַשּׁוֹר זֶה הַקֶּרֶן. דְּכְתִיב כִּי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רְעֵהוּ וגו׳. עַד כְדוּן בְּתָם. בְּמוּעָד מְנַיִין. אוֹ נוֹדַע כִי שׁוֹר נַגָּח הוּא וגו׳. הַבּוֹר. כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וגו׳ בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם וגו׳. הַמַּבְעֶה. כִּי יַבְעֵר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה. זֶה הָרֶגֶל. דִּכְתִיב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחַמּוֹר. וּכְתִיב הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר. זֶה הַשֵּׁן. פְּרוֹץ גְּדֵירוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. זֶה הָרֶגֶל. וְהַהֶבְעֵר. דִּכְתִיב כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וגו׳.
תלמוד ירושלמי בבא קמא
הלכה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר כול׳. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אָמַר רִבִּי לָא. מִסְתַּבְּרָא הָדָא דְרִבִּי לָעְזָר. שֶׁהֲרֵי אֵין כְּתִיב שְׁמִירָה בְגוּפוֹ אָלָּא בְקֶרֶן. מַאי כְדוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְאִית דְּאָמְרִין. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּאָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר.
תלמוד ירושלמי גיטין
תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק נִגָּבִין מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. נִיחָא נֶזֶק. חֲצִי נֶזֶק לֹא מִגּוּפוֹ הוּא מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בְשׁוֹר תָּם שֶׁהִזִּיק וְהָלַךְ הַבַּעַל וּמְכָרוֹ. כְּבָר נִשְׁתַּעְבֵּד גּוּפוֹ לְבַעַל הַנֶּזֶק. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוֶה. מֵעַתָּה לֹא תִגָּבֶה אֶלָּא בְּבֵינוֹנִית. מֵאַחַר שֶׁעִיקָּרוֹ נֶזֶק גּוֹבֶה בָּעִידִית.