אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
משנה: הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת נִידּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ. הָיָה בָא בַמַּחְתֶּרֶת וְשָׁבַר אֶת הֶחָבִית אִם יֵשׁ לוֹ דָמִים חַיָיב אִם אֵין לוֹ דָמִים פָּטוּר:
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. בַּמַּחְתֶּרֶת אֵין לוֹ דָּמִים חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת יֵשׁ לוֹ דָּמִים. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת אֵין לוֹ דָּמִים. לְפִי שֶׁמָּמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְנַפְשׁוֹ. חֲמִי לֵיהּ אֲזִיל בָּעֵי מֵיסַב מָמוֹנֵיהּ מִינֵּיהּ וְקָאִים עֲלוֹי וְקָטְלֵיהּ. רַב הוּנָא אָמַר. נָטַל אֶת הַכִּיס וְהָפַךְ אֶת פָּנָיו לָצֵאת וְהָלַךְ לוֹ וְעָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ אֵין הַהוֹרְגוֹ נֶהֱרַג. מַה טַעֲמָא דְרַב הוּנָא. כִּי יֵחַם לְבָבוֹ. רַב אָמַר. כָּל דְּיֵיתֵי עֲלַי אֲנָא קְטַל לֵיהּ חוּץ מֵחֲנַנְיָה בֶן שִׁילָא דַּאֲנָא יְדַע דְלָא אֲתִי אֶלָּא מֵיסַב מְגוּסָתֵיהּ מִינַּיי. אֲמַר רִבִּי יִצְחָק. מִכֵּיוָן דְּאַבְרֵי לִיבֵּיהּ עֲלוֹי לְמֵיעֲבֲד לֵיהּ דָּא מִילְּתָא אֵין זֶה חֲנַנְיָה בֶן שִׁילָא.
מגילה
יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג, יז) ויהי בשלח ומפטירין (שמואל ב כב, א) וידבר דוד ולמחר (דברים טו, יט) כל הבכור ומפטירין (ישעיהו י, לב) עוד היום