אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ ל֑וֹ כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ (ס)
תלמוד ירושלמי שביעית
משנה: הַשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה בִשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִשְׁטָר. הַקָּפַת הֶחָנוּת אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. אִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּטֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּיט. שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ מְשַׁמֵּט וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוָה הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֵּיט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְחִילְּקָהּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אִם הָיָה הַחוֹדֶשׁ מְעוּבָּר מְשַׁמֵּיט וְאִם לָאו אֵינוֹ מְשַׁמֵּיט. הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע וְכָל מַעֲשֵֹה בֵית דִּין אֵינָן מַשְׁמִיטִין. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין אֵין מַשְׁמִיטִין.
תלמוד ירושלמי כתובות
הלכה: וְאֵילוּ נְעָרוֹת כול׳. כְּתִיב וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ. וּמַמְזֶרֶת הִיא רְאוּיָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. רִיבָה כָאן בְּתוּלוֹת הַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילּוּ הָיָה כָתוּב בְּתוּלַת כְּמוֹהַריוֹת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. לֹא רִיבָה אוֹתָן הַכָּתוּב אֶלָּא לְמוֹהַר בִּלְבַד. וַיי דָא אָמְרָה הָדָא. דְּתַנֵּי חִזְקִיָּה. אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּיאֶן אָבִיהָ. מְנַיִין שֶׁאִם יְמָאֲנוּ אֲפִילוּ מֵהַשָּׁמַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר מָאֵן יְמָאֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה (לֹא) יְהֵא לוֹ קְנָס. לֵית יְכִיל. דְּתַנֵּי. יָכוֹל הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה אֲרָמִית יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהֳרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲוָיָיה בָהּ. יָצָאת שִׁפְחָה אֲרָמִית שֶׁאֵין לֹה הֲוָיָיה בָהּ. הָתִיבוּן. הֲרֵי אֲחוֹתוֹ אֵין לוֹ הֲוָיָיה בָהּ וְהוּא מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר. הֲרֵי בִתּוֹ יֵשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.
תלמוד ירושלמי תרומות
הלכה: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד כו׳. תַּמָּן תַּנִּינָן אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין וְהָתַנִּינָן אֵלּוּ נְעָרוֹת. הָכָא אַתְּ אָמַר לוֹקֶה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתִין אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה. אִם לֹא הִתְרוּ בוֹ מְשַׁלֵּם. סָבַר רִבִּי יוֹחָנָן מֵימַר בִּמְקוֹם מַכּוֹת וְתַשְׁלוּמִין מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְיִלְקֶה וִישַׁלֵּם. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְיבוֹ. וְאֵי אַתָּה מְחַיְיבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וִישַׁלֵּם וְלֹא יִלְקֶה. בִּמְחַיְיבֵי שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בַּמִּסְפָּר.