שמות כב:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תמורה, שבועות ובבא מציעא

הלכה: כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה כול׳. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר שְׁבוּעַת יְי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא יִשְׁבַּע יְשַׁלֵּם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּיבְּלוּ בְעָלִים שְׁבוּעָה הוּא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לִי כְרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ כְרַבָּנִן. לֹא אָמַר רִבִּי אַסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין. וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם. הָא אִם לֹא יִשְׁבַּע יְשַׁלֵּם. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. מַתְנֶה שׂוֹמֵר חִנָּם וְשׁוֹמֵר שָׂכָר לִהְיוֹת כְּשׁוֹאֵל. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הַכֹּל מוֹדִין בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין. מַה פְלִיגִין. בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

כְּתִיב כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וגו׳. לִשְׁמוֹר. וְלֹא לִקְרוֹעַ. לִשְׁמוֹר. וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ. לִשְׁמוֹר. וְלֹא לִיתֵּן בְּמַתָּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁאָמַר לִיתֵּן מַתָּנָה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל אָמַר. לִפְלֹנִי. מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלָיו כְּמִי שֶׁהוּא עָלָיו.

כְּתִיב כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וגו׳. שְׁבוּעַת יְי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם. גְּנוּבָה. אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ. אֲבֵידָה. וְאִם. לְרַבּוֹת הָאֲבֵידָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָה אִם גְּנֵיבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאוֹנְסִין אַתְּ אָמַר מְשַׁלֵּם. אֲבֵידָה שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה לְאוֹנְסִין לֹא כָל שֶׁכֵּן.