שמות כב:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא קמא ובבא קמא

פִּיסְקָא. וּכְשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק כול׳. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַכֶּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה. יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. בַּר פְּדָיָיה אָמַר. אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִיאֵהוּ עֵד מְקוֹם הַטְּרֵיפָה לֹא יְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי נָסָא. צוֹרְכָה לְהָדָא דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרְכָה לְהָדָא דְּבַר פְּדָיָיה. אִילּוּ אִיתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה וְלֹא אִיתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָיָיה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִזְקֵיהּ לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. לְנִזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. הֲוֵי. צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֵּאָמֵר דְּבַר פְּדָיָיה. אוֹ אִילּוּ אִיתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָיָיה וְלֹא אִיתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִזְקֵיהּ יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. לְנִיזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. הֲוֵי. צוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּר׳ פְּדָיָיה.

הלכה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת שׁוֹמֵר חִנָּם. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. שְׁמִירַת נְזָקִין כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מָסַר שׁוֹר לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק פָּטוּר. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. מָסַר שׁוֹר מוּעָד לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. נִטְרַף חַיָיב. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וַהֲלֹא שָׁמוּר הוּא וְהַתּוֹרָה חִיַּיבְתּוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּל שְׁמִירָה שֶׁאָמְרָה תוֹרָה אֲפִילוּ הִקִּיפוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְגוּפוֹ. לְפִיכַךְ רוֹאִין אוֹתוֹ אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה פָּטוּר וְאִם לָאו חַיָיב.

רב כהנא אמר מהכא (שמות כב, יב) אם טרף יטרף יביאהו עד הטרפה לא ישלם עד טרפה ישלם טרפה עצמה לא ישלם