שמות כב:כ מקורות בתלמוד: מסכת גרים, תלמוד ירושלמי בבא מציעא, תלמוד ירושלמי סנהדרין ובבא מציעא

(שמות כ״ב:כ׳) וגר לא תונה ולא תלחצנו לא תונה לו בדברים ולא תלחצנו בממון אל תאמר לו אמש היית עובד הבל ואתה מקודם עד עכשיו חזיר בין שיניך אתה עומד ומדבר עמי ומניין להונאתו (נ"א שאם הוניתו) שהוא יכול לומר כי גרים הייתם מכאן היה ר׳ נתן אומר מום שבך אל תאמר לחבירך:

משנה: כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָיה בְּמֶקַח וּבְמִמְכָּר כָּךְ הוֹנָיָיה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִיקַּח. אִם הָיָה בַעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ זְכוֹר מַעֲשֶׂיךְ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶּן גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ זְכוֹר מַה הָיוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיךָ שֶׁנֶּאֱמַר וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֵין מְעָרְבִין פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת אֶפִילוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְרַךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ. אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ וְלֹא לַתַּגָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם יִטִּילוּ. הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת מֵחָמֵשׁ גִּיתּוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיטָם אֶחָד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יְחַלֵּק הָחֶנְוָונִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינּוֹקוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלא יִפְחוֹת אֶת הַשַּׁעַר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זָכוּר לַטּוֹב. לֹא יָבוֹר אֶת הַגְּרִיסִין כְּדִבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וּמוֹדִין שֶׁלֹּא יָבוֹר מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא גּוֹנֵב אֶת הָעַיִן. אֵין מְפַרְקְסִין לֹא אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים.

אַזְהָרָה לָבֹא עַל הַבְּהֵמָה מְנַיִין. וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ וגו׳. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת. אַתְּ יְלִיף דְּמֵיהֶם בָּם מִדְּמֵיהֶם בָּם. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מִן אַתְרֵיהּ וְרִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵיהּ. כָּרֵת לַנִּשְׁכַּב עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית מַשְׁכַּח. עוֹנֶשׁ לַנִּשְׁכַּב בֵּין עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּין עַל דְּרִבִּי עֲקִיבָה לֵית מַשְׁכַּח. וּכְתִיב זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. מַה זֶה בִסְקִילָה וְכָרֵת אַף זֶה בִסְקִילָה וְכָרֵת. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. שָׁכַב אֶת הַזְּכוּר וְנִשְׁכַּב מִמֶּנּוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה חַיָיב שְׁתַּיִם. שָׁכַב אֶת הַבְּהֵמָה וְנִשְׁכַּב הִימֶינָה. בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָיב שְׁתַּיִם. שָׁכַב אֶת הַזְּכוּר וְאֶת הַבְּהֵמָה חַיָיב שְׁתַּיִם. נִשְׁכַּב מִן הַזְּכוּר וּמִן הַבְּהֵמָה חַיָיב שְׁתַּיִם. שָׁכַב שְׁנֵי זְכָרִים כְּאַחַת. מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַיְיבִין עַל יָדוֹ שְׁנַיִם חַיָיב שְׁתַּיִם. נִשְׁכַּב מִשְּׁנֵי זְכָרִים כְּאַחַת. מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַיְיבִין עַל יָדוֹ שְׁנַיִם חַיָיב שְׁתַּיִם. תַּנֵּי. הַזְּכוּר לֹא עָשָׂה בוֹ הַקָּטוֹן כְּגָדוֹל וְהַבְּהֵמָה עָשָׂה בָהּ אֶת הַקְּטַנָּה כִּגְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְחַיֵיב עָלֶיהָ עַד שֶׁתְּהֵא בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.