שמות כד:ה מקורות בתלמוד: מסכת סופרים, תלמוד ירושלמי תענית, מסכת כלה ויבמות

שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם. נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה: וי"ג דבר שינו בה. ואלו הן אלהים ברא בראשית (בראשית א׳:כ״ו) ויאמר אלהים אעשה אדם בצלם ובדמות (שם) ויכל בששי וישבות בשביעי (שם ב) זכר ונקבה בראו (שם ה) הבה ארדה ואבלה שם (שם יא) ותשחק בקרוביה לאמר (שם יח) כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו אבוס (שם מט) ויקח משה את אישתו ואת בניו וירכיבם על נושאי אדם (שמות ד׳:כ׳) ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובארץ כנען שלשים שנה וארבע מאות שנה (שם יב) ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו (שם כד) לא חמד אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו) את צעירת הרגלים (ויקרא י״א:ו' דברים י״ד:ז') אשר חלק ה׳ אלהיך אתם להאיר לכל העמים תחת כל השמים (דברים ד׳:י״ט) אשר לא צויתי לעבדם (שם י"ז:ג'):

שְׁלֹֹשָה סְפָרִים מָצְאוּ בָעֲזָרָה. סֵפֶר מְעוֹנֵי. וְסֵפֶר זַעֲטוּטֵי. וְסֵפֶר הִיא. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב מְעוֹן אֱלֹהֵי קֶדֶם. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב וַיִּשְׁלַח אֶת זַעֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב תֵּשַׁע הִיא. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב אַחַת עֶשְׂרֵה הִיא וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד.

אמר רבי יוחאי בר יאשיה כל המפנה דעתו בנשים סוף בא לידי עבירה. וכל המפנה עצמו מעבירה ולא עשאה אפילו הוא ישראל ראוי הוא לעלות עולה ככהן גדול על גבי המזבח שנאמר (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וכל מי שעושה את עצמו עצל מן העבירה ולא עשאה ניזון מזיו שכינה כמלאכי השרת שנאמר (שם) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.