שמות כד:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, יומא ובבא מציעא

הלכה: כָּתוּב וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יי עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיַּעַל מֹשֶׁה. שְׁבִיעִי שֶׁהוּא לַאַחַר הַדִּיבְּרוֹת וּתְחִילָּה לָאַרְבָּעִים. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. אַרְבָּעִין יוֹמִין אֲנָא מֵיעֲבֲד בְּטוּרָא כֵּיוָן שְׁהִגִּיעַ יוֹם אַרְבָּעִים וְלֹא בָא. מִיַּד וַיַּרְא הָעָם כִּי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִ‌ן הָהָר. וְכֵיוָן שְׁהִגִּיעַ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא. מִיַּד וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ וגו׳. וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ וגו׳. וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. אָמַר מֹשֶׁה. אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל שִׂשִּׁים רִיבּוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קוֹל לְקוֹל. וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. אָמַר רִבִּי יָסָא. קוֹל קִילוּס עֲבוֹדָה זָרָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֵין כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אוּנְקִי אַחַת מֵחֶטִיוֹ שֶׁלְעֶגֶל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁלָּא יְהֵא אָדָם דָּן (עוּמָדוֹת) [אוּמָדוֹת]. דָּרַשׁ מֹשֶׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מָה אִם פֶּסַח שֶׁהִיא מִצְוָה יְחִידִית נֶאֱמַר בּוֹ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלּוּחוֹת וַיְשַׁבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָהָר. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ שֶׁיִּשְׁבְּרֵם. [שֶׁנֶּאֱמַר] וְאֶכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁיבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ. יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁשִּׁיבַּרְתָּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הַלּוּחוֹת הָיוּ אוֹרְכָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. וְהָיָה מֹשֶׁה תָפוּשׂ בִּטְפָחַיִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְפָחַיִים וּטְפָחַיִים רֵיוַח בָּאֶמְצָע. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחוֹטְפָן מִיָּדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְגָבְרָה יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָטְפָן מִמֶּנּוּ. הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בַּסּוֹף וְאוֹמַר וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. יְיֵא שְׁלָמָא עַל יָדָא דְגָבֵרָת עַל מִינָא. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר אַבַּיי. [הַלּוּחוֹת] הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִפְרוֹחַ וְהָיָה מֹשֶׁה תוֹפְשָׂן. [דִּכְתִיב] וָאֶתְפּוֹשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הַכְּתָב עַצְמוֹ פָרַח. רִבִּי עֶזְרָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ מַשּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה וְהַכְּתָב הָיָה סוֹבִלָן. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב כָּבְדוּ עַל יָדָיו שֶׁלְמֹשֶׁה וְנָפְלוּ וָנִשְׁתַּבְּרוּ.

זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל כתיב הכא איש וכתיב התם (במדבר כז, יח) קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו ואימא משה דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש

דאמר ר' יצחק מנין לבעל חוב שקונה משכון שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה אם אינו קונה משכון צדקה מנא ליה מכאן לבעל חוב שקונה משכון