שמות לב:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, מסכת סופרים וברכות

כָּתוּב לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה. לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת רָעָה. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לֹא אִישׁ הוּא שֶׁעָשָׂה דְּבָרָיו שֶׁלְאֵל כְּאִילּוּ אֵינָן. לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם. לֹא בֶן עַמְרָם הוּא שֶׁעָשָׂה לְאֵל שֶׁיִּתנֶחָם. וַיִּנָּחֶם יי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.

בחנוכה בנשיאים. בפורים ויבא עמלק. בראשי חדשים ובראשי חדשיכם. במעמדות במעשה בראשית. ובתעניות של ט׳ באב וז' אחרונות של עצירת [גשמים] ברכות וקללות אבל תעניות אחרות ויחל משה ומפטי׳ (ישעיה נה) דרשו ה' ויש אומרים שאין מפטירין נהגו בו העם ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות:

מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' ומ"ד כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (שמות לב, יא) ויחל משה