שמות לב:לה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי מגילה ואבות דרבי נתן

מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רִבִּי לִעֶזֶר. מִפְּנֵי מַה חֵט אַחַת בְּמַעֲשֵׂה הָעֶגֶל וְהֵן מֵתִים בָּהּ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ. אֵין חָכְמָתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה אֶלָּא בְפִילְכָהּ. דִּכְתִיב וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוּרְקִנוֹס בְּנוֹ. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְהָשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִיבַּדְתָּ מִמֶּנִּי שְׁלֹשׁ מְאוֹת כּוֹר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה. אָמַר לֵיהּ. יִשְׂרְפוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמְסְרוּ לְנָשִׁים. וּכְשֶׁיָּצְתָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לְזוֹ דָחִיתָה בְקָנֶה. לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִׁיב. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. עֵדִים וְלֹא הַתְרָיָיה הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָיָיה הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. זִיבַּח קִיטֵּר נִיסַּךְ הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִיפַּח רִיקֵּד שִׂיחֵק הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. שָׂמַח בְּלִיבּוֹ הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה.

אֵי זֶהוּ מַעֲשֶׂה עֵגֶל הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת אַהֶרֹן עַד כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. חֲנַנְיָה בַּר שֶׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב אַהֶרֹן אֶת מֹשֶׁה עַד כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. וּמָחָא יי יַת עַמָּא עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. רִבִּי מַר עוּקְבַּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא דוֹמֶה גְנַאי יָחִיד בְּצִיבּוּר לִגְנַיי צִיבּוּר בְּצִיבּוּר.

עשרה נסיונות ניסה הקב״ה את אבותינו ובכולן לא נמצאו שלימים ואלו הן במדבר בערבה מול סוף [בין פארן ובין תפל ולבן וחצירות ודי זהב] (דברים א׳:א׳) במדבר שעשו את העגל שנא׳ (שמות ל״ב:ח׳) עשו להם עגל מסכה בערבה על המים שנא׳ (שם יז) ויצמא שם העם למים. מול סוף על שהמרו על ים סוף (וי״א זה פסלו של מיכה). רבי יהודה אומר המרו על הים המרו בתוך הים שנא׳ (תהילים ק״ו:ז׳) וימרו על ים בים סוף. בין פארן במרגלים (במדבר י״ג:ג׳) וישלח אותם משה ממדבר פארן. בין תופל אלו דברי תיפלות שתפלו על המן. ולבן זה מחלוקתו של קרח. וחצירות על השליו הרי שבעה ובמקום אחר הוא אומר (דברים ט׳:כ״ב) ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה. ודי זהב אמר להם (אהרן) דייכם חטא זהב שהבאתם לעגל. ורבי אליעזר בן יעקב אומר די הוא עון זה שלקו ישראל בו מכאן ועד שיחיו המתים: