וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת ׀
תלמוד ירושלמי סוכה
משנה: עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם. קָרָא הַגֶּבֶר תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב וְאָמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי׳ וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָיוּ שוֹנִין לוֹמַר אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ:
מסכת סופרים
הכותב את השם אפי׳ המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים ושלשה שמות כאחת מפסיק ביניהם ומשיב הטובל קולמוס לא יתחיל אותיות השם אלא מתחיל מאות שלפניו המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה א"ר שמעון לכך נאמר (דברים יב) ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה׳ אלהיכם:
מסכת ספר תורה
הכותב את השם אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו אלא היה כותב שנים שלשה שמות הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב: