שמות לד:כב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה, סנהדרין ומנחות

הלכה: שָׁנִים מְנַיִין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אֵי זֶהוּ חוֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג וּתְקוּפָה וְאָסִיף וְשָׁנָה יוֹצָא בוֹ. אֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אִין תֵּימַר טֵבֵת. אִית בָּהּ תְּקוּפָה וְלֵית בֵּיהּ חַג וְאָסִיף. אִין תֵּימַר נִיסָן. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וָחָג וְלֵית בֵּיהּ אָסִיף. אִין תֵּימַר תַּמּוּז. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וְאָסִיף וְלֵית בֵּיהּ חָג. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אָמְרִין חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וִיהֵא תַמִּוּז. אֲמַר לוֹן. כָּתוּב בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְאַתּוֹן אָמְרִין הָכֵין. אָמְרִין לֵיהּ. וִיהֵא תַמּוּז. אֲמַר לוֹן. מִיכָּן וְהֵילַךְ עַל שְׁמוֹת חֲדָשִׁים אַתֶּם רָבִים עָלַי. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים. שֶׁבּוֹ נוֹלְדוּ אָבוֹת מֵתוּ אָבוֹת נִפְקְדוּ אִימָּהוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח בּוּל. שֶׁבּוֹ הֶעֱלָה נוֹבֵל וְהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בוּלוֹת בּוּלוֹת. שֶׁבּוֹ בוֹלְלִים לַבְּהֵמָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח זִיו. שֶׁבּוֹ זִיווֹ שֶׁלְעוֹלָם. הַצְּמָחִים נִיכָּרִין וְהָאִילָנוֹת נִיכָּרִין. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיְהִי בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים. וַיְהִי בְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים. בַּחוֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חוֹדֶשׁ טֵבֵת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עָלוּ בְיָדָן מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים. שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. מִיכָּן וְהֵילַךְ וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל. כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם.

רבי יוסי אומר אחד ועשרים יום ושניהם מקרא אחד דרשו (שמות לד, כב) חג האסיף תקופת השנה מר סבר כוליה חג בעינן בתקופה חדשה ומר סבר מקצת חג בעינן בתקופה חדשה

ומנין שתהא קודמת לביכורים תלמוד לומר (שמות לד, כב) וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים ואין לי אלא בכורי קציר חטים קציר שעורים מנין תלמוד לאמר (שמות כג, טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה