שמות לד:כג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה, מסכת תפילין, תלמוד ירושלמי חגיגה ותלמוד ירושלמי תענית

משנה: אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁיעוּר הַפֵּיאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן.

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין כל קטן שהוא יודע לשמור את תפיליו חייב בתפילין מעשה בטבי עבדו של רבי גמליאל שהיה מניח תפילין מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין אשתו של יונה היתה עולה לירושלם:

טוּמְטוּם. הַכֹּל מוֹדִין בְּטוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חַיָיב. מַה פְלִיגִין. בִּשְׁאָר הַיָּמִים. חִזְקִיָּה אָמַר. יֵרָאֶה יֵרָאֶה אֶת שֶׁהוּא חַיָיב בָּרִאשׁוֹן חַיָיב בַּשֵּׁינִי. אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בָּרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָיב בַּשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁבְעָה תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִפֶּסַח הַשֵּׁינִי לָמַד רִבִּי יוֹחָנָן. כְּמַה דְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּמָּן. פֶּסַח שֵׁינִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא. כָּל שִׁבְעָה תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. כָּל שִׁבְעָה חוֹבָה. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵיר בִּשְׁאָר הַיָּמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה חַיָיב. אַף בְּטָמֵא כֵן. נִיטְמָא בִּשְׁאָר הַיָּמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן רָאוּי הוּא. קְרִיעָה הִיא שֶׁגָּרְמָה. בְּרַם הָכָא הַטָּמֵא עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי.