תהילים יב:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה וערכין

וּכְנֶגְדָּן אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֵן נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ הֵן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלָשׁוֹן הָרַע כְּנֶגֶד כּוּלָּן. עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ. מַה תַלמוּד לוֹמַר עֲוֹנָהּ בָּהּ מְלַמֵּד שֶׁהַנֶּפֶשׁ נִכְרְתָה וַעֲוֹנָהּ עִמָּהּ. וּכְתִיב אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. גִּילּוּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. שְׁפִיכוּת דָּמִים מְנַיִין. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יי גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל לְשוֹן הָרָע מַהוּ אוֹמֵר לֹא גָּדוֹל וְלֹא גְדוֹלָה וְלֹא הַגְּדוֹלָה אֶלָּא גְּדוֹלוֹת יַכְרֵת יי כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לְשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת.

רבי אחא ברבי חנינא אומר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר (תהלים יב, ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר רוח

תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה