תהילים יב:ה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה וערכין

רִבִי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אוֹמֵר עַד שֶׁהוּא כוֹפֵר בְּעִיקָּר. וּמַה טַעֲמָא אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵינוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. כָּל הָעֲבֵירוֹת אָדָם חוֹטֵא בָאָרֶץ וְאֵילּוּ חוֹטְאִין בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא שָׁתוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּיהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹהַּ פֶּן יִטְרֹף וְאֵין מַצִּיל. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִתֵּן דוֹפִי. מַה כְתִיב תַּמָּן וּלְרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.

אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר (תהלים יב, ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו