אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אִילּוּ נִיתְּנָה הַתּוֹרָה חֲתוּכָה לֹא הָיְתָה לָרֶגֶל עֲמִידָה. מַה טַעֲמָא. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. הוֹדִיעֵינִי הֵיאָךְ הִיא הַהֲלָכָה. אָמַר לוֹ. אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. רָבוּ הַמְּזַכִּין זָכוּ. רָבוּ הַמְחַיְיבִין חִיְיבוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת מ״ט פָּנִים טָמֵא וּמ״ט פָּנִים טָהוֹר. מִינְיָין ודגל״ו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִמֲרוֹת יְי אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָיִם. וְאוֹמֵר מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: מָהוּ בַעֲלִיל. מְפוּרְסָם. כְּמַה דָאַתְּ אָמַר כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָיִים.
ראש השנה
גמ׳ מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא א"ר אבהו אמר קרא (תהלים יב, ז) אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים