וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃
תלמוד ירושלמי כתובות
מִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּתוּב בְּרָכָה בַבִּרְיוֹת. הָא אִילּוּ הֲוָה כָתוּב בְּרָכָה בַבִּרְיוֹת הָיְתָה נִישֵּׂאת בַּשַּׁבָּת. לֹא כֵן תַּנֵּי. לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה כַתְּחִילָּה בַשַּׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אֶלָּא כָּאֲחֵרִים. מִפְּנֵי שֶׁאֲחֵרִים מַתִּירִין. כְּלוּם אֲחֵרִים מַתִּירִין אֶלָּא בְשֶׁכָּנַס. שֶׁעַד שֶׁלֹּא כָנַס אֵינוֹ זַכַּאי לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יְדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. מִשֶּׁכָּנַס זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יְדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה כְקוֹנֶה קִנְיָין בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא אָמְרָה. אִילֵּין דְּכָנְסִין אַרְמְלָן צָרִיךְ לְכוֹנְסָהּ מִבְּעוֹד יוֹם. שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹנֶה קִנְיָין בַּשַּׁבָּת.