מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשׁ כּוּלָּם. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אִית מִילִּין אָמְרִין דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. וְאִית מִילִּין אָמְרִין שֶׁנִּתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מֵיכְלָתִי לִי מִן לִיוְיָתָן בְּעָלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִיוְיָתָן אַתְּ מֵיכְלָתִי לְעָלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּבְאִימֶּר פִּיסְחָא כְתִיב וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. הָדָא אָמְרָה דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵן אֲזַל וְגִיֵיר גַּרְמֵיהּ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי גְזֵירָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִן יוֹמוֹי וּבְדִידָךְ אֲנָא מִסְתַּכְּלָא. הָדָא אָמְרָה דְּאִיתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס. וְלָמָּה נִקְרָא רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קְדוֹשׁ קְדוֹשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. צְלִי עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁיזְבִינָךְ מִן הָדָא צִינְּתָא. דִּכְתִיב לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמוֹד. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לֵית הָדָא צְלוּ יַתִּיר. כִּסִּיתִּיךְ תַּכְסֶה וְהָא צִינְּתָא אָזְלָה. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁזְבִינָךְ מִן הָדֵין שׁוּרְבָא דִּנְפַק בָּעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. הָא צְלוּ. כְּדוֹן תִּשְׁתַּמַּע צְלוּתֵךְ. דִּכְתִיב וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
ערכין
רב מתנה אמר מהכא (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי