יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
תלמוד ירושלמי ברכות
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרִים בַתְרֵהּ. וְהָא תַנִּי אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. פָּתַר לָהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁל שַׁחֲרִית. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה שָׁלֹשׁ תְּכֵיפוֹת הֵן. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה וְסָמַךְ וְשָׁחַט. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי בּוּן כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף סְמִיכָה לִשְׁחִיטָה אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף גְאוּלָּה לִתְפִילָּה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אַנָּא תְכֵפִית גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְאִיתְצְדֵית בְּאַנְגָּרִיָּא מוֹבִילָה הֲדָס לְפַלָּטִין אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי רְבוּ הִיא. אִית בְּנֵי אִינְשֵׁי הָבִין פְּרִיטִין מַחְכִּים פַּלָּטִין. אָמַר רִבִּי אִמִּי כָּל מִי שְׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה לְמַה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג עוֹד הוּא הִפְלִיג.
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי יוֹסֵי צַיְידַנָיָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן אֲמַר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.
ברכות
אמרי כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא דאי לא תימא הכי שחרית היכי מצי סמיך והא אמר רבי יוחנן בתחלה אומר (תהלים נא, יז) ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר (תהלים יט, טו) יהיו לרצון אמרי פי