תהילים יט:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שקלים, תלמוד ירושלמי סוטה וסוטה

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָאָרוֹן גָּלָה עִמָּהֶן לְבָבֶל. מָה טַעַם. לֹא יִוָותֵר דָּבָר אָמַר יְי. אֵין דָּבָר אֶלָּא שֶׁהַדִּיבְּרוֹת לְתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְי. אֵי זֶהוּ חֶמְדַּת בֵּית יְי. זֶה הָאָרוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה. כְּתִיב וַיֵּ‍רָאוּ וְאַתְּ אָמַר וְלֹא יֵרָאוּ. אֶלָּא נִרְאִין וְלֹא נִרְאִין. בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִין כִּשְׁנֵי דַדֵּי הָאִשָּׁה.

וְנוֹפֶת צוּפִים. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּבַשׁ הַבָּא בִצְפִיָיה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. סוֹלֶת צָפָה עַל גַּבֵּי נָפָה לוּשָׁה בִדְבַשׁ וְחֶמְאָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יָפֶה סִיפְסוּף שֶׁאָכַלְנוּ בְּנַעֲרוֹתֵינוּ מִפֶּנְקְרִסִין שֶׁאָכַלְנוּ בְּזִקְנוֹתֵינוּ. דִּבְיוֹמוֹי אִישְׁתַּנֵּי עָלְמָא. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בָּרִאשׁוֹנָה סְאָה אַרְבֵּלִית הָיְתָה מוֹצִיאָה סְאָה סוֹלֶת סְאָה קֶמַח סְאָה קֵיבָר סְאָה מוּרְסָן סְאָה סוּבִּין. וּכְדּוֹן אֲפִילוּ חָדָא עַל חָדָא לָא קַיְימָא.

משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים משחרב בהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל שנאמר (תהלים יב, ב) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'