רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ׃
תלמוד ירושלמי שבת
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. צַרָךְ דָּבָר נוֹטֵל וּבוֹדֵק. דֵּלֹמָא. רִבִּי וְרִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵה הָיוּ יוֹשְׁבִין וּפוֹשְׁטִין בִּמְגִילַּת קִינּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעַה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. וְשִׁיְירוּ בָהּ אֲלֵ״ף בֵּי״ת אֶחָד. אָמְרוּ. לְמָחָר אָנוּ בָאִין וְגוֹמְרִין אוֹתָהּ. עִם כְּשֶׁרִבִּי נִפְטַר לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה. בְּחוֹבֵינוּ מַטָּתָךְ כֵּן. דִּכְתִיב רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְי נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין. וְעָלָה לָבֵיתוֹ וְנָתַן עָלֶיהָ סְפּוֹג יָבֵשׁ וְקָשַׁר עָלֶיהָ גָמִי מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. מִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. סְפּוֹג אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מְשַׁמֵּר. גָּמִי שֶׁהוּא מִן הַמּוּכָן. וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה.