אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃
תלמוד ירושלמי יומא
רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. מִפְּנֵי מַה פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. עַל שֵׁם בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. מִיכָּן לְפָרוֹ שֶׁל יָחֵיד שֶׁיְּהֵא קָרֵב בְּשִׁשָּׁה.
מסכת כלה רבתי
שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים מאי נינהו אמר רבא מגופיה דקרא לאו שמעת מינה נמתיק סוד א״ל דוד למה אתה יושב לבדך ועוסק בתורה. אין דברי תורה מתקיימין אלא בחברים בסוד מה סוד הפר מחשבות באין סוד אף הכא נמי ומנא אסבריה דכתיב הסכת עשו עצמכם כתות כתות. ואידך א״ל כי אתיה לצלויי רהוט באיניש דאזל בתר מלכא ומנא אסבריה דכתיב אחרי ה׳ אלהיכם תלכו. ומנין שחזר דוד ושבחן דכתיב אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש. וכתיב מכל מלמדי השכלתי וכתיב דרך מצותיך ארוץ:
יומא
אמר רבי יוחנן כדי להרגיש כל העזרה שנאמר (תהלים נה, טו) אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש