תהילים סב:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ביצה, תלמוד ירושלמי תענית ומסכת כלה רבתי

וְלֹא מְקַדְּשִׁין. רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר שְׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימַה.

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבִנְיָין שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. אָמַר שְׁמוּאֵל. בְּכוֹתְלָא דְגָנַיי בֵיהּ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר שְׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימַה.

תנן בכל יום ויום כרוז יוצא ואומר בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני וי״א אף בית של פלוני לפלוני מנא ה״מ דכתיב אך הבל בני אדם כזב בני איש. הבל בני אדם שאומר בתו של פלוני לפלוני כזב בני איש שאומר אשתו של פלוני לפלוני במאזנים לעלות שאומר ממונו של פלוני לפלוני ואידך בית היינו ממון. גופא הבל בני אדם כזב בני איש מ״ש הבל באדם וכזב באיש אמר דוד אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב משום דאדם כתיב ברישא דכתיב ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי משום הכי משקר. הא עלמא קים ליה מנח דלא משקר דכתיב איש צדיק תמים היה אפ״ה לא אהני אעיקרא עתיקא אזלי: