תהילים סב:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נדרים, תלמוד ירושלמי שבועות וסנהדרין

שָׁוְא וְשֶׁקֶר שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. זָכוֹר וְשָׁמוֹר שְׁנֵיהֶם בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. מַה שֶׂאֵי אֶפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶן נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה שְׁנֵיהֶן בְדִיבּוּר אֶחָד. גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז שְׁנֵיהֶן בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחַת דִּיבֵּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוֹ שָׁמַעְנוּ. וּכְתִיב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאוּם יי וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע.

שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ כול׳. שָׁוְא וְשֶׁקֶר שְׁנֵיהֶן בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרו. מַה שֶׁאֵין אוֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ ולֹא פֶה לְדַבֵּר. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרו. לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ שְׁנֵיהֶן בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרו. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרו. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה שְׁנֵיהֶן בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרו. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ. וְאוֹמֵר הֲלֹוא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְי.

מנהני מילי אמר אביי דאמר קרא (תהלים סב, יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות דבי ר' ישמעאל תנא (ירמיהו כג, כט) וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים