רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃
עבודה זרה
ובליליא מאי עביד איבעית אימא מעין יממא ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן ואיבעית אימא יושב ושומע שירה מפי חיות שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי
תלמוד ירושלמי מכות
הלכה: [רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וגו׳. מִפְּנֵי מַה מְכַנִּים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרִין אוֹתוֹ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם לוֹמַר שֶׁהוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּה אָמַר כָּתוּב וַיֹּאמֶר יְי הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב יי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. לָא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא קוֹדֶשׁ בְּסִינַי. לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן לְגִיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵילָיו מְשׁוֹפָּעִים הֵלַךְ הֵלַךְ לֹא שֶׁהַסּוּס סוֹבֵל אֶת הַגִּיבּוֹר אֶלָּא שֶׁהַגִּיבּוֹר הוּא סוֹבֵל אֶת הַסּוּס.
מגילה
דרש בר קפרא מאי דכתיב (תהלים סח, יז) למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם (ויקרא כא, כ) או גבן או דק אמר רב אשי ש"מ האי מאן דיהיר בעל מום הוא: