בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃
תלמוד ירושלמי ברכות
משנה: כֵּיצַד מְזַמְּנִין בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר נְבָרֵךְ. בִּשְׁלֹשָׁה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֶשֶׂר רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר לְפִי רוֹב הַקָּהָל מְבָרְכִין שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה מַה מָצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶחָד מְרוּבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת יי. רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת יי הַמְבוֹרָךְ.
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וגו׳. לְקָטָן שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עוֹזִּי וְהֵן אוֹמְרִים עוֹזִּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. לְגָדוֹל שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו דָּבָר רִאשׁוֹן. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בַיָּם הָיָה מוּטָּל עוֹלֵל עַל בִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה הִגְבִּיהַּ עוֹלֵל אֶת רֹאשׁוֹ מִבִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְשׁוֹמֵט הַתִּינּוֹק אֶת פִּיו מִדַּדָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ. אַף הֵן פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶן בְּשִׁירָה וּבְשֶׁבַח וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵיהוּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ עוֹבָּרִין מִמְּעֵי אִימּוֹתֵיהֶן הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִן הַיָּם רָאוּ פִיגְרֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים שֶׁהָיוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן בְּפֶרֶךְ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה. וְכוּלָּם פְּגָרִים מֵתִים מוּשְׁלָכִים עַל שְׂפַת הַיָּם. בִּיקְּשׁוּ לוֹמַר שִׁירָה וְשָׁרַת עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וַאֲפִילוּ קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה כְמֹשֶׁה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּא הַמַּעֲלֵם מִיָּם. אֵת רוֹעֵה הַצֹֹּאן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֵת רוֹעֵה צֹאנוֹ. מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה כּוּלָּם רוֹעִים.
כתובות
גופא אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר (רות ד, ב) ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה ורבי אבהו אמר מהכא (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל