יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בָעֵי. תְּבוּאָה שֶׁלָּקַת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מֵאֵי זֶה דִין לוֹקָה. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָת. הָכֵן הֲוָות מוּרְכָה כָל שַׁתָּא מַלְקִי כְדוֹן. אֵילּוּ שֶׁמֵּתִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּיפּוּרִים מֵאֵי זֶה דִין הֵם מֵתִים. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָא. הָכֵן הֲווֹן מוּרְכִין כָל שַׁתָּא מֵמוֹת כְּדוֹן. וְלָא שְׁמִיעַ דַּאֲמַר רִבִּי קְרוּסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ פִּינְקַסִּיוֹת הֵם. אַחַת שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים. זֶה שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ (איפיכי) [איפופסי] שֶׁל חַיִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זֶה שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ אֵיפּוֹפֵיס שֶׁלָּהֶן מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים כְּבָר נִיתַּן לָהֶן עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה נִכְתָּבִין עִם הַצַּדִּיקִים. וְאִם לָאו נִכְתָּבִין עִם הָרְשָׁעִים. מַה טַעַם. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר אֵילּוּ הָרְשָׁעִים. חַיִּים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים. וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ אֵילּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים.
ראש השנה
א"ר אבין מאי קרא (תהלים סט, כט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורין חיים זה ספרן של צדיקים ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינוניים