תהילים עח:כז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי כתובות ויומא

הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁאֵר זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. עוֹנָה זֶה הַמָּזוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עוֹנָה זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. שְׁאֵר זֶה הַמָּזוֹן. מָאן דָּמַר. שְׁאֵר זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ. עוֹנָה זֶה הַמָּזוֹן. וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ. מָאן דָּמַר. שְׁאֵר זֶה הַמָּזוֹן. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר. עוֹנָה זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. אִם תַּעֲנֶה אֶת בְּנוֹתַיי. זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פָּתַר קִרְיָיה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ. שֶׁתְּהֵא הַכְּסוּת לְפִי הַשְּׁאֵר. שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ אֶת הַיַּלְדָה לַזְּקֵינָה וְלֹא אֶת הַזְּקֵינָה לַיַּלְדָה. כְּסוֹתָהּ וְעוֹנָתָהּ. שֶׁתְּהֵא הַכְּסוּת לְפִי הָעוֹנָה. שֶׁלֹּא יִתֵּן שֶׁלַּקַּיִיץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְלֹא שֶׁלַּגְּשָׁמִים בַּקַּיִיץ. מְנָא לֵיהּ מָזוֹן. מָה אִם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָהֶן קִיּוּם נֶפֶשׁ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִימְנֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים שֶׁהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ לֹא כָל שֶׁכֵּן. מְנָא לָהּ עוֹנָה. מָה אִם דְּבָרִים עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְכָאן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִימְנֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים שֶׁנִּישֵּׂאת לְכָאן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לֹא כָל שֶׁכֵּן.

וישטחו אמר ריש לקיש אל תקרי וישטחו אלא וישחטו מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה שטוח תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה אל תיקרי שטוח אלא שחוט מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה אמר רבי וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר (תהלים עח, כז) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול (הים) עוף כנף

ותניא רבי אומר (דברים יב, כא) וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה אלא מה תלמוד לומר שטוח מלמד שירד להם משטיחין משטיחין