וְה֤וּא רַח֨וּם ׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָ֝עִיר כָּל־חֲמָתֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי מכות
משנה: כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבִּוֹ וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחוֹרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ: יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח וּמַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ. וּמַכֶּה שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחוֹרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מוּטֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו וגו׳. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ: וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וגומ׳. וְהִפְלָא יְי אֶת מַכּוֹתְךָ וְגוֹ׳. וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקַל בֵּין בָּרֵיעִי בֵּין בַּמַּיִם פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאִישׁ בָּרֵיעִי וְהָאִשָּׁה בַּמָּיִם:
תענית
אמר רבי אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר (איכה ג, מא) נשא לבבנו אל כפים [איני והא] אוקים שמואל אמורא עליה ודרש (תהלים עח, לו) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואף על פי כן (תהלים עח, לח) והוא רחום יכפר עון וגו'
מכות
והמכה מכה בידו אחת בכל כחו והקורא קורא (דברים כח, נח) אם לא תשמור לעשות וגו' והפלא ה' את מכותך ואת מכות וגו' וחוזר לתחלת המקרא (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' וחותם (תהלים עח, לח) והוא רחום יכפר עון וגו' וחוזר לתחלת המקרא