עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּאִילּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יי. רִבִּי [יִרְמְיָה] בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ דִּרְשׁוּ אֶת יי בְּהִמָּצְאוֹ. אֵיכַן הוּא מָצוּי. בְּבָתֵּי כְּנֵיסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵיכַן הוּא קָרוֹב. [בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶּׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן. מַאי טַעְמָא אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְפּוֹט.