נָ֭שָׂאתָ עֲוֺ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁכְחָן. מַה טַעַם. נוֹשֵׂא עָוֹן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְכֵן דָּוִד אָמַר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה.
תלמוד ירושלמי פאה
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הַקָּדוֹשׁ אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם נוֹשֵׂא עָוֹן כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.
תלמוד ירושלמי שבועות
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁכְחָן. שֶׁנֶּאֱמַר מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְדָוִד אָמַר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ.