אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃
תלמוד ירושלמי פאה
מוֹנְבַז הַמֶּלֶךְ עָמַד וּבִיזְבֵּז אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִּיִּים שָׁלְחוּ לוֹ קְרוֹבָיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עַל שֶׁלָּהֶן וְעַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. וְאַתְּ בִּיזְבַּזְתָּה אֶת שֶׁלָּךְ וְאֶת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶן כָּל שֶׁכֵּן אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ בָאָרֶץ. וַאֲנִי גָנַזְתִּי בַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת. וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וַאֲנִי כָנַסְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ מָמוֹן. וַאֲנִי כָנַסְתִּי נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ לַאֲחֵרִים. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְלָא מִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת מִיתָה לְעָתִיד לָבוֹא.
תענית
אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע אמר רבי תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר (תהלים פה, ב) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה
תענית
אמר ר' אמי אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה שנאמר (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף