לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃
תלמוד ירושלמי סוכה
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. לְךָ לִישׁוּעָתָה לָּנוּ. לְךָ יוֹדִיָיה. דָּרַשׁ רִבִּי בָּא סָרוֹנְגִיָיה. וְהוֹשִׁיעַ יְי אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה. וְהוֹשַׁע כְּתִיב. דָּרַשׁ רִבִּי זִיבַיי. כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּירְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה. וּשְׁכִינָתִי בַשָּׂדֶה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אָנֹכִי יְי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּצֵאתְךָ כָּתַב.
מגילה
אם מזרע היהודים מרדכי וגו' אמרו ליה אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה יהודה דכתיב (בראשית מט, ח) ידך בערף אויביך אינך דכתיב בהו (תהלים פ, ג) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך