תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לִמְּדוּם. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּוֹקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם לִפְנֵי יי. וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִיִּצְחָק אָבִינוּ. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִילָּה. כְּמָה דְתֵימַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי יי יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר יִפְגְּעוּ נָא בַּיי צְבָאוֹת. וְאוֹמֵר אַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם רִינָּה וּתְפִילָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי.
תלמוד ירושלמי ברכות
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַהוּ אָהֵן דִּכְתִיב מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו. אָמַר לָהֶן כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לְאֶילּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר לָהֶן קָרוֹב בְּכָל מִינֵי קְרֵיבוֹת. דְּאָמַר רִבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עֲבוֹדָה זָרָה נִרְאֵית קְרוֹבָה וְאֵינָהּ אֶלָּא רְחוֹקָה. מַה טַעֲמָא יִשָּׂאוּהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּהוּ וְגוֹמֵר. סוּף דָּבָר אֱלוֹהוֹ עִמּוֹ בַבַּיִת וְהוּא צוֹעֵק עַד שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יוֹשִׁיעַ מִצָּרָתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה רָחוֹק וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר לֵוִי מֵהָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלָךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּמֵרָקִיעַ לָרָקִיעַ מַהֲלָךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְעֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכֵן לְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וְאָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא סְמוּקָה אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלָךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִנְיָין י̇ש̇ר̇ה̇. רְאֵה כַּמָּה הוּא גָבוֹהַּ מֵעוֹלָמוֹ. וְאָדָם נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד אַחוֹרֵי הָעַמּוּד וּמִתְפַּלֵּל בִּלְחִישָׁה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין אֶת תְּפִילָּתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ. וְהֶאֱזִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִילָּתָהּ. וְכֵן כָּל בִּרְיוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף. כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ בְּאוֹזֶן חֲבֵירוֹ וְהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכִי יֵשׁ לְךָ אֱלוֹהַּ קָרוֹב מִזֶּה. שֶׁהוּא קָרוֹב לְבִרְיוֹתָיו כְּפֶה לָאוֹזֶן.
תלמוד ירושלמי תענית
משנה: עָמְדוּ בִתְפִילָּה מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה זָקֵן וְרָגִיל וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִילָּה. וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ: אֵילּוּ הֵן. זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.