תהילים קד:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא מציעא, תלמוד ירושלמי ראש השנה, מסכת סופרים וראש השנה

בְּנֵי טִבֵּרִיָּא לֹא מַשְׁכִּימִין וְלֹא מַעֲרִיבִין. בְּנֵי בֵית מָעוֹן מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין. בְּנֵי טִיבֵּרִיָּא שֶׁעָלוּ לִשְׂכַר בֵּית מָעוֹן נִשְׂכָּרִין כְּבֵית מָעוֹן. בְּנֵי בֵית מָעוֹן שֶׁיָּרְדוּ לִשְׂכַר בְּטִיבֵּרִיָּא נִשְׂכָּרִין כְּטִיבֵּרִיָּא. אֲבָל שֶׁעוֹלֶה מִטִּיבֵּרִיָּא לִשְׂכֹר פּוֹעֲלִין מִבֵּית מָעוֹן יְכִילוּ מֵימַר לוֹן. כֵּן סָלְקָת בְּמַחְשַׁבְתְּכוֹן דְּלָא הְוִינָא מַשְׁכַּח מֵיגַר פּוֹעֲלִין מִטִּיבֵּרִיָּא. אֶלָּא בְגִין דְּשָׁמְעִית עֲלֵיכוֹן דְּאַתּוּן מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּגִין כֵּן סָלְקִית הָכָא. מְקוֹם שֶׁאֵין מִנְהַג. יְהוּדָה בֶּן בּוּנִי רִבִּי אִמִּי רַב יְהוּדָה. תְּנַיי בֵּית דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַשְׁכָּמָה שֶׁלְּפוֹעֲלִין וְהַעֲרָבָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. וּמַה טַעֲמָא. תָּשֵׁת חוֹשֶׁךְ וִיְהִי לָיְלָה. הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן. תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן. יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ. (עַרְבִית) [עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת] בֵּין הַשְׁכָּמָה בֵין הַעֲרָבָה מִשֶּׁלְּבַעַל הַבַּיִת. עַד אֵיכָן. עַד כְּדֵי לִמַלְאוֹת לוֹ חָבִית מַיִם וְלִצְלוֹת לוֹ דָגָה וּלְהַדְלִיק לוֹ נֵר.

רִבִּי שִׁילָה דִּכְפַר תָּמָרְתָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עָשָׂה יָרֵחַ לְמ‍וֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹא‍וֹ. מִשֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ עָשָׂה יָרֵחַ לְמ‍וֹעֲדִים. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. כָּתוּב וַיִּסְעוּ מֵ‍רַעְמְסֵס בַּחוֹדֶשׁ הָ‍רִאשׁוֹן וגו׳. כַּד יִטְמַע בְּלֵילֵי מוֹעֲדָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מְטַמִיעִין אִית בָּהּ. הָוֵי מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה אַתְּ מוֹנֶה לַלְּבָנָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. וְהָיוּ. עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַ‍יְהִי עֶרֶב וַ‍יְהִי בוֹקֶר יוֹם אֶחָ‍ד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַחֹדֶשׁ. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ מִּן הֶחָדָשׁ. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּמַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. אִילּוּ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוִינָן אָ‍מְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲפִילוּ כּוּלּוֹ מִן הֶחָדָשׁ. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אוֹ אִילּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן אָ‍מְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא יוֹם. הָא לַיְלָה לֹא. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְצוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

בר"ח ישבו החבורות של זקנים ושל בלווטין ושל תלמידים (ביום הראשון) מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה וצריך בברכת היין לומר בא"י אמ"ה בפה"ג בא"י אמ"ה אשר גידל חורשי הורם ולמדם זמנים חדשים טובים ירח כליל לבנה מינה נבונים סודרי עתים פילס צורינו קיצי רגעים שבם מתקן אותם חדשים ומועדים דכתיב (תהילים ק״ד:י״ט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (ואומר (ישעיהו ס״ו:כ״ב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וחותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים וגו' הודו לה׳ כי טוב ביום הזה בירושלם ששים ושמחים כולנו במקום) אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו המלך המשיח יצמיח בימינו את הימים בשנים בבנין בית המקדש ירבו שמחות ויענו העם ויאמרו אמן ירבו בשורות טובות בישראל ירבו ימים טובים בישראל ירבו תלמידי תורה בישראל מקודש החודש מקודש בראש חודש מקודש בזמנו מקודש בעיבורו מקודש בתורה מקודש בהלכה מקודש בעליונים מקודש בתחתונים מקודש בא"י מקודש בציון מקודש בירושלים מקודש בכל מקומות ישראל מקודש בפי רבותינו מקודש בבית הוועד הודו לה׳ כי טוב ואומר וכלכם ברוכים ועל כל ברכה וברכה אומר הודו לה׳ כי טוב חוץ מברכת הלוים: