כִּֽי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃
תלמוד ירושלמי סוטה
אַבְרָהָם עָשָׂה יֵצֶר רַע טוֹב. וּמַה טַעֲמָא. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר עִמּוֹ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל בּוֹ וְהָרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַה טַעֲמָא וְלִיבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
תלמוד ירושלמי ברכות
אַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב דִּכְתִיב וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא [וְהִפְשִׁיר] אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית (והחסד וגומר). אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
עבודה זרה
והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי