אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ׃
תלמוד ירושלמי קידושין
הלכה: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ כול׳. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְאַתְּ אָמַרְתָּ אָכֵן. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַיָימִין בִּמְחוּצֶה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. מִי שֶׁבָּאת לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵירָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִי שֶׁיִיחֶד לוֹ מִצְוָה וְלֹא עָבַר עָלֶיהָ מִיָּמָיו. מָה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי מַר עוּקְבָּן. כְּגוֹן כִּיבּוּד אָב וָאֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יי. כְּהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יי. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף לֹא פַעֲלוּ עַוְולָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. כְּבִדְרָכָיו הָלָכוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַה כְתִיב. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים כְּמִי שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת צַדִּיקִים.