לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב. אִם הָיָה עָשִׁיר הוּא מוֹדֶה בוֹ. וְאִם הָיָה עָנִי כּוֹפֵר בּוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בִּירִידָה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא קוֹרֵא אוֹתָם אַחַי וְרֵיעָי. וּמַה טַעַם לְמַעַן אַחַי וְרֵיעָי. רִבִּי אָבוּן וְרִבִּי אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב. אִם הָיָה פִילוֹסוֹפוֹס הוּא אוֹמֵר הָהֵן פַּלָּן מִתְקָרֵב לֹן. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים הֲדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ.
מסכת כלה רבתי
נקרא ריע לשכינה דכתיב למען אחי ורעי. אהוב דכתיב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני. את המקום ואת הבריות מלמד שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שיוצא ידי שמים דכתיב והייתם נקיים מה׳ ומישראל. משמח את המקום דכתיב (הלא) [הן] הוא משוש דרכו. את הבריות דכתיב ישראל אשר בך אתפאר. מלבשתו ענוה מאן תנא ר׳ יהושע בן לוי (אמר) [דאמר] ענוה (לכל) [גדולה מכולן]. הא מדתני סיפא ר׳ יהושע ב״ל אומר ש״מ דרישא לאו ר׳ יהושע מיחסרא בריתא ותריץ על המעשים כלם ועוד אמר ר׳ יהושע ב״ל. ודילמא ר׳ מאיר היא לא שמעינן ליה לר״מ דאמר יראה עדיפא. מכשרתו להיות צדיק מאי צדיק ומאי חסיד צדיק בעל צדקות חסיד גומל חסדים דהא מדקתני כליל להני ישר למה לי. ישר ישר דרך נאמן רוח. מרחקתו מן החטא. חטא דאפילו חטא אחרים זכות אפילו זכות אחרים.
מסכת דרך ארץ זוטא
אמר רבי יהושע בן לוי אמר להם הקב״ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בניי. היו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם מה טעם שאלו שלום ירושלים (תהילים קכ״ב:ו׳) (ואומר (ירמיהו כ״ט:ז׳) ודרשו את שלום העיר). ואומר (תהילים קכ״ב:ז׳) יהי שלום בחילך. (ואומר למען אחי ורעי וגו׳ ומי בחילך) ואומר (שם קכב) למען אחי ורעי וגו׳ ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום הקב״ה מורישו לחיי העולם הזה והעולם הבא (שם לז) וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום: