תהילים קלז:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, ראש השנה וגיטין

מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלִּים עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר תּוֹרְתָא אָמַר. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרְבָה שִׁילֹה אָלָּא שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וּמָחַלְלִין אֶת הַקֲּדָשִׁים. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכִין דָמִים. אֲבָל בַּשֵׁינִי מִַכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵיעִין בַתּוֹרָה וּזְהִירִין בַּמִּצְוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וְכָל וֶוסֶת טוֹבָה הָיְתָה בָהֶן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ שִׁנְאַת חִנָּם. וְקָשָׁה הִיא שִׁנְאַת חִנָּם שֶׁהיא שְׁקוּלָה כְנֶגֶד עֲבוּדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים. דְּלֹמָה. רִבִּי זְעוּרָה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אָבוּנָה הֲווֹן יָתְבִין אָמְרִין. בְּיוֹתֵר שֶׁבָּרִאשׁוֹן נִבְנָה וּבַשֵּׁינִי לֹא נִבְנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תְשׁוּבָה. וְהַשְּׁנִיִים לֹא עָשׂוּ תְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הָרִאשׁוֹנִים נִתְגַּלָּה עֲווֹנָם וְנִתְגַּלֶּה קִיצָּם. הַשְּׁנִיִים נִתְגַּלָּה עֲווֹנָם וְלֹא נִתְגַּלָּה קִיצָּם. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֶלִיעֶזֶר. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּשֵׁרִים מִן הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר לָהֶן. עֵידֵיכֶם בֵּית הַבְּחִירָה יוֹכִיחַ. אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱבִירוּ אֶת הַתִּקְרָה. וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה. אֲבָל אָנוּ פְעַפָּעְנוּ אֶת הַכְּתָלִים. הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. אָמְרוּ. כָּל דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנֶה בְיָמָיו מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ הוּא הֶחֱרִיבוֹ.

אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון (תהלים צט, א) ה' מלך ירגזו עמים וכגון (תהלים י, טז) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון (תהלים קלז, ז) זכור ה' לבני אדום וגו' שופר כגון (זכריה ט, יד) וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב (זכריה ט, טו) ה' צבאות יגן עליהם

והיינו דא"ר אלעזר (איוב ה, כא) בשוט לשון תחבא בחירחורי לשון תחבא אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים קלז, א) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני חורבן בית ראשון שנאמר על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בית שני דכתיב (תהלים קלז, ז) זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה